ר̇ יִרְמְיָה אָמַר לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּין שֶׁל הֲלָכָה. רַב יִרְמְיָה אָמַר הָעוֹסֵק בְּצוֹרְכֵי צִיבּוּר כְּעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה. רַב חוּנָא אָמַר הָרוֹאָה טִיפָּה כְּעֵין חַרְדָּל יוֹשֶׁבֶת וּמְשַׁמֶּרֶת עָלָיו שִׁבְעָה נְקִיִים וְקָאִים וּמַצְלִי. זְעִירָא בַּר חִינְנָא אָמַר הַמֵּקִיז דָּם בַּקֳּדָשִׁים מָעַל. עוֹד הִיא מֵהֲלָכוֹת קְצוּבוֹת. תַּנִּי בַּר קַפָּרָא אָמַר אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין נִידָּה לְנִידָּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינָי. תַּנִּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא מַרְבֶּה אָדָם דָּגָן וְתֶבֶן וּמַעֲרִים עָלָיו לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. אַבְדָּן שָׁאַל לְרִבִּי כַּמָּה מַעֲלוֹת בַּקּוֹדֶשׁ. וְהוּא אָמַר לֵיהּ אַרְבַּע. וְכַמָּה מַעֲלוֹת בִּתְרוּמָה. וְהוּא אָמַר שָׁלֹשׁ וְקָאִים וּמַצְלִי.
Pnei Moshe (non traduit)
אחד עשר יום שבין נדה לנדה הל''מ. ויכול להתפלל מתוכה:
מרבה אדם דגן בתבן מערבב הדגן בתבן שלו ומערים עליו להכניסו כך בביתו כדי לפוטרו ממעשר שאין הבית קובע למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו וגם זה הלכה פסוקה היא:
עוד הוא. גם זה ההלכה המקיז דם וכו' מהלכות קצובות ופסוקות הוא:
רב הונה. היה רגיל לומר הלכה פסוקה זו הרואה וכו' והיה עומד ומתפלל:
כעוסק בדברי תורה. ויכול להתפלל מתוך עסק זה:
אלא מתוך דין. פסק דין של הלכה ולא יהא ספק בו שמא יבא לידי עיון ויהרהר בתפלה:
תַּנִּי לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִין אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה וְכֵן אַל יִפָּטֵר אָדָם מִתּוֹךְ חֲבֵירוֹ לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִין אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּנְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ חוֹתְמִין אֶת דִּבְרֵיהֶן בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וּבְדִבְרֵי נְחָמָה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר חוּץ מִיִּרְמְיָהוּ שֶׁחָתַם בְּדִבְרֵי תוֹכָחוֹת. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן עוֹד הוּא בְּדִבְרֵי נְחָמוֹת חָתַם וְאָמַר כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל. לְפִי שֶׁהָיָה יִרְמְיָה חוֹזֵר וּמִתְנַבֵּא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. יָכוֹל בְּחוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָתַם. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָה בְּמַפּוֹלֶת שֶׁל מַחֲרִיבָיו חָתַם. לֹא חָתַם בְּדִבְרֵי תוֹכָחוֹת. וְהָ‍ֽכְתִיב וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר. בַּגּוֹיִים הִיא עֲסִיקִינָן. וְהָ‍ֽכְתִיב כִּי 37a מָאוֹס מְאַסְתָּנוּ. הֲשִׁיבֵנוּ תַחַת כִּי מָאוֹס מְאַסְתָּנוּ. אַף אֱלִיָּהוּ לֹא נִפְטַר מֵאֱלִישָׁע אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה. וַיְהִי הֵמָּה הוֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר. בְּמַה הָיוּ עוֹסְקִין רִבִי אַחֲוָה בְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר בְּקִרְיַת שְׁמַע הָיוּ עוֹסְקִין. הֵיךְ מַה דְּאָמַר אָמַר וְדִבַּרְתָּ בָּם. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי אָמַר בִּבְרִיאַת עוֹלָם הָיוּ עוֹסְקִין. הֵיךְ מַה דְּאָמַר בִּדְבַר י֨י שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. רִבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַיְבוּ אָמַר בְּנֶחָמוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ עוֹסְקִין. כְּמַה דְאָמַר דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם. וְרַבָּנָן אָ‍ֽמְרִין בַּמֶּרְכָּבָה הָיוּ עוֹסְקִין. הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וגוֹ'.
Pnei Moshe (non traduit)
והכתיב. בסוף מגילת איכה כי אם מאוס מאסתנו ומשני. השיבנו הוא אחר פסוק זה שחזר וכפלו לסיים בדברי נחמות:
היך מה דאת אמר והנה רכב אש וגו'. ודריש והנה רכב לרישיה ולסיפיה הלוך ודבר והנה רכב:
תני. בתוספתא פ''ג:
חוץ מדברי ירמיהו שחתם בדברי תוכחות. בנבואת דבריו בעצמו שכתוב עד הנה דברי ירמיהו ושם דברי פורעניות כתובין והפסוקים שאח''כ עד סוף הספר מספר מלכים הם:
עוד הוא בדברי נחמות. גם זה הפסוק בעצמו דברי נחמות הן לישראל שכתב בו מפלת השונאים שחתם ואמר ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה וגו' עד הנה דברי ירמיהו:
חוזר ומתנבא. כלומר שהיה מתנבא וחוזר תמיד על בית המקדש שיחרב:
והכתיב. בחתימת ספר ישעיהו והיו דראון לכל בשר ומשני בגוים הוא עסקינן ולא בישראל:
רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם אַל יְהֵא הַפָּסוּק הַזֶּה זָז מִתּוֹךְ פִּיךָ י֨י צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגַּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבִין רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַחֲבֵרָייָא י֨י צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ.
רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּצִּילֵנוּ מִשָּׁעוֹת הַחֲצוּפוֹת הַקָּשׁוֹת הָרָעוֹת הַיּוֹצְאוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' חזקיהו בשם ר' אבהו יהי רצון וכו'. כלומר אחר שיאמר פסוקים אלו יתפלל תמיד תפלה זו:
אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשּׁ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הִשְׁתַּחֲווּ לַי֨י בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חְנִינָא אָמַר עִבְדּוּ אֶת י֨י בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִרְעָדָה. אָמַר רִבִּי אָחָא לִכְשֶׁיָּבוֹא יוֹם רְעָדָה תָגִילוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
וגילו ברעדה. סיפיה דקרא דריש רב אחא דה''ק אם תקיימו זה אז לכשיבא יום רעדה יום הדין תגילו:
עבדו את ה' ביראה. תפלה שהיא עבודה צריך שיהא ביראה מקודם:
בהדרת בחרדת קדש. קרי אחר החררה וכובד ראש יבא לומר דברי קדש:
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לֵישֵׁב שְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת. אַחַת עַד שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל וְאַחַת מִשֶּׁיּתְפַּלֵּל. עַד שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. וְאַחַת מִשֶּׁיּתְפַּלֵּל אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
שתי ישיבות. שתי פעמים צריך שישב ויתעכב להתישב בדעתו כדמפרש ואזיל אחת וכו':
חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְלִין שָׁעָה וְשׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִילָּתָן. אֵימָתַי עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה. אֵימָתַי עוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ חֲסִידִים הָ‍ֽיְתָה בְרָכָה נִיתֶּנֶת בְּתוֹרָתָן וּבְרָכָה נִיתֶּנֶת בִּמְלַאכְתָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
ברכה ניתנת בתורתן. שהצליחו להבין ולהשכיל מיד ולא היו שוהין:
חוּנָה אָמַר הַמִּתְפַּלֵּל אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִקְרָא רָשָׁע. שֶׁנֶּאֱמַר סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלֵּכוּן. רַב חוּנָה אָמַר כָּל מִי שֶׁאֵינוּ נִכְנַס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַּעַם סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלֵּכוּן.
Pnei Moshe (non traduit)
יתהלכון. להבא משמע:
אֲפִילוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. אָמַר רִבִּי אָחָא הֲדָא דְּאָמַר בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּמַלְכֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם מֵשִׁיב שְׁאֵילַת שָׁלוֹם. תַּנִּי הָיָה כּוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם אֲפִילוּ מֶלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. הָיָה כּוֹתֵב שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת כְּגוֹן אֵל אֱלֹהִים י֨י הֲרֵי זֶה גוֹמֵר אֶת אֶחָד מֵהֶן וּמֵשִׁיב שְׁאֵילַת שָׁלוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. בתוספתא פ''ג:
הרי זה גומר את אחד מהן. כלו' דלא תימא מכיון שהן סמוכין לא יפסיק עד שיגמור כתיבת כולן קמ''ל כיון שגמר את אחד מהן מותר להשיב למי ששואל בשלומו:
רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי תַּנְחוּם בֵּי רִבִּי חִייָא זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה חֲלוֹם קָשֶׁה צָרִיךְ לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ י֨י אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁיְּהוּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי שֶׁחָלַמְתִּי בֵּין בַּלַּיְלָה הַזֶּה בֵּין בִּשְׁאָר הַלֵּילוֹת בֵּין שָׁחָלַמְתִּי אֲנִי וּבֵין שֶׁחָ‍ֽלְמוּ לִי אֲחֵרִים. אִם טוֹבִים הֵם יִתְקַייְמוּ עָלַי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה לִבְרָכָה וּלְחַיִּים. וְאִם לְדָבָר אַחֵר כְּשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת מֵי הַמָּרָה לִמְתִיקָה וּמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע לִמְתִיקָה. וְאֶת קִלְלַת בֶּן בְּעוֹר לִבְרָכָה כֵּן תַּהֲפוֹךְ אֶת כָּל חֲלוֹמוֹת הַקָּשִין. וּמַה שֶׁחָ‍ֽלְמוּ אֲחֵרִים לְטוֹבָה לִבְרָכָה וְלִרְפוּאָה וּלְחַיִּים לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשוֹן וּלְשָׁלוֹם. הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵינִי שִׂמְחָה. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָּבוֹד וְלֹא יִדּוֹם י֨י אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ. וְלֹא אָבָה י֨י אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפוֹךְ י֨י אֱלֹהֶיךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ י֨י אֱלֹהֶיךָ. אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְמָחוֹל וּבֲחוּרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּיו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִיחַמְתִּים וְשִׂימַּחְתִּים מִיגוֹנָם.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּרִית כְּרוּתָה הִיא הַיָּגֵעַ תַּלְמוּדוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא עֵינְתּוֹנָיָא בְּרִית כְּרוּתָה הִיא הַיָּגֵעַ תַּלְמוּדוֹ בְצִנְעָה לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. מַה טַעַם וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּרִית כְּרוּתָה הִיא הַלָּמֵד אֲגָדָה מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם הַסּוֹבֵר תַּלְמוּדוֹ לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. מַה טַעַם פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
ואת צנועים חכמה. לעולם:
הסובר תלמודו. לומד כדי ליסבר ולעיין:
מה טעם פן תשכח וגו'. ומאי ראיית עין שייך בדברים אלא דה''ק ולציוי לעתיד הכל הוא השמר לך פן תבא לידי שכחת הדברים כ''א כה תעשה אשר ראו עיניך לעיין ולהבין בהם ואז לא תשכח:
רַב חוּנָא אָמַר זֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת צָרִיךְ לְהָקֵל אֶת רַגְלָיו. מַה טַעַם נֵדְעָה נִרְדְּפָה לְדַעַת אֶת י֨י. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ קִמְעָא. מַה טַעַם כִּי אַתָּה צְּעָדַי תִּסְפּוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
צריך להקל את רגליו. כלומר שיהא קל ברגליו וירוץ לבית הכנסת:
צריך להלך קימעא. לאט לאט כמו אם היה עושה מספר לצעדיו:
רַב חִסְדָּא אָמַר זֶה שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת צָרִיךְ לְהִכָּנֵס לִפְנִים מִשְּׁנֵי דְּלָתוֹת. מַה טַעַם אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי תָּמִיד. דַּלְתוֹתַי וְלֹא דְּלָתִי. מְזוּזוֹת וְלֹא מְזוּזַת. אִם עָשָׂה כֵן מַה כְתִיב תַּמָּן כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
לפנים משני דלתות. כלומר כשיעור שני דלתות ולא יעמוד אצל הפתח דכתיב דלתותי וכן מזוזות לשון רבים:
רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא הַמִּתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּאִילּוּ מַקְרִיב מִנְחָה טְהוֹרָה. מַה טַעַם כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית י֨י. רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ דִּרְשׁוּ אֶת י֨י בְּהִמָּ‍ֽצְאוֹ. אֵיכַן הוּא מָצוּי. בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. קְרָאוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. אֵיכַן הוּא קָרוֹב. בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶּׁאֱלֹהֵיהֶן עוֹמֵד עַל גַּבָּן. מַאי טַעְמָא אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְפּוֹט.
Pnei Moshe (non traduit)
איכן הוא קרוב. כלומר בהיותו דריש בהיכן שהוא תמיד בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שם קרוב הוא לקוראיו:
ולא עוד. ששם הוא כאלו אלהיהן עומד על גבן שנאמר אלהים נצב בעדת אל במקום שיש עדה המתאספין להתפלל:
בקרב אלהים ישפוט. דריש ביה הכי בקרב ישפוט והוא בבתי מדרשות שעוסקין בתורה ובמשפט שם הוא אלהים א''נ כמשמעו במקום התורה והמשפט שם הוא בקרב אלהים:
כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור. אימתי בזמן שהוא בבית ה':
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַמִּתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כְּאִילּוּ מַקִּיפוֹ חוֹמָה שֶׁל בַּרְזֶל. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן אָמַר רִבִּי אַבָּא אָמַר רִבִּי חִייָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צָרִיךְ לְאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מְיוּחָד לִתְפִילָּה. וְכָה אָמַר הָכִין. 37b כַּאן בְּיָחִיד כַּאן בְּצִיבּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
כאן ביחיד. כשמתפלל ביחיד שלא בשעת תפלת ציבור טוב לו להתפלל בביתו כדי להתבודד ולכוין בתפלתו כאן בצבור בשעה שהן מתפללין יתפלל בבהכ''נ עמהם:
מחלפה שיטתיה דר' יוחנן. הא תמן בפרק דלעיל בהלכה ד' אמר שצריך להתפלל בבית הכנסת שהוא מקום מיוחד לתפלה כדדריש מדכתיב בכל מקום אשר אזכיר את שמי ולא כתיב תזכיר והכא אמר הכין דהמתפלל בתוך ביתו שבח הוא לו:
כאלו מקיפו חומה של ברזל. כלומר כאלו מוקף סביב מבלי פחד ובטוח הוא שתשמע תפלתו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source